החלטה
לפניי בקשת התובע לפסול את המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט ואת חוות דעתו.
הצדדים חלוקים ביניהם בעניין הקשר בין מחלתו של התובע ובין עבודתו עבור הנתבעים. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של פרופ' עמוס קורצ'ין, ומטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של פרופ' אלדד מלמד. לאור הפערים בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, מונה פרופ' תמיר בן חור כמומחה מטעם בית המשפט.
לאחר שמונה המומחה, ובטרם ניתנה חוות דעתו, הגיש התובע בקשה להחלפת המומחה, בה נטען כי המומחה נחשף למסמך אשר נשלח אליו על ידי הנתבעים 1 ו- 2 ואשר בו פרשו את עמדתם ביחס לסיכויי התביעה ולטענות התובע. בהחלטתי מיום 13.10.11 קבעתי כי מאחר והתובע כבר נבדק על ידי המומחה אין מקום להחלפת המומחה באותו שלב, כי על המומחה להתעלם מאותו מכתב וכי התובע יוכל לחזור על בקשתו לאחר שתתקבל חוות דעתו של המומחה.
בהמשך הוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו שלל המומחה את הקשר בין עבודתו של התובע ובין מחלתו.
לטענת ב"כ התובע, לאחר קבלת חוות דעתו של פרופ' בן חור התברר לו כי בין פרופ' בן חור ובין פרופ' קורצ'ין, המומחה מטעם התובע, שוררת מערכת יחסים עכורה ביותר. זאת על רקע התבטאויותיו של פרופ' קורצ'ין בנוגע לטיפול שניתן לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון במחלקה הנוירולוגית של בית החולים הדסה עין כרם, המנוהלת על ידי פרופ' בן חור, וכנגד התנהלותה הכללית של הדסה בפרשה, תוך מתיחת ביקורת נוקבת על הדסה.
עוד לטענת התובע, המומחה מטעם הנתבעים, פרופ' מלמד, התמחה ועבד במשך שנים במחלקה הנוירולוגית בבית החולים הדסה ואף שימש מומחה מטעם הדסה בתביעות שהוגשו נגדה. זאת ועוד, בין המומחה ובין פרופ' מלמד קיים קשר הדוק, שכן פרופ' מלמד הנו אישיות המפתח בחברת ביו-טכנולוגיה אשר פיתחה טיפול ייחודי למחלת ניוון השרירים והניסויים ביישום תרופה זו אמורים להתבצע בבית החולים הדסה עין כרם, תוך שיתוף פעולה בין מומחי החברה ובין מומחי הדסה, ובראשם פרופ' מלמד ופרופ' בן חור.
עוד טוען התובע כי לכל אלה מצטרפת התקלה החמורה שאירעה כאשר המומחה נחשף למכתב מטעם הנתבעים 1 ו-2.
לטענת הנתבעים, התובע העלה טענות קשות כנגד המומחה מבלי שיש לטענותיו בסיס ראייתי כלשהו, בהתבסס על כתבות בעיתון ופרוטוקול יום עיון אשר הוצאו מתוך אתר אינטרנט וללא צירוף תצהיר. עוד טוענים הנתבעים כי גם אם נאמר כי קיימת מחלוקת מקצועית אקדמית בין פרופ' קורצ'ין ובין פרופ' בן חור, הרי שהתובע לא הראה כי למחלוקת זו יש השפעה כלשהי על חוות הדעת בעניינו של התובע. לטענתם אין להעלות על הדעת כי מומחה ברמתו של פרופ' בן חור ייתן חוות דעת רפואית מטעם בית המשפט כאשר היא מבוססת על ענייניו האישיים נגד אדם זה או אחר ולא בהתאם לעובדות ולמסמכים הרפואיים.
עוד נטען כי התובע הגיש את הבקשה רק לאחר שנוכח לדעת כי חוות הדעת של המומחה איננה תומכת בעמדתו.
עוד לטענת הנתבעים, בבקשתו הקודמת לפסילת המומחה לא העלה התובע טענה בדבר ניגוד עניינים במינויו של פרופ' בן חור, ועל פי הפסיקה אם לא עלתה טענת פסלות מומחה בהזדמנות הראשונה הרי יש לראות זאת כאילו ויתרו על העלאתה.
עוד לטענת הנתבעים, את העיוות לו טוען התובע ניתן היה לתקן על ידי משלוח שאלות הבהרה למומחה או על ידי חקירתו, אך התובע בחר לוותר על זכות זו ואין להתיר לו לפסול את המומחה בתור חלופה הנוחה יותר עבורו.
בתגובתו לתגובת הנתבעים טוען ב"כ התובע כי הבקשה הוגשה בהזדמנות הראשונה בה נודע לו על עילת הפסילה, וזאת לאחר שפרופ' קורצ'ין סיפר לו על יחסיו העכורים עם פרופ' בן חור, כי תצהיר לא הוגש משום שפרופ' קורצ'ין סרב לשתף פעולה בנדון, וכי הממצאים שעלו בחיפוש באינטרנט מדברים בעד עצמם. התובע מוסיף כי לחשש מפני נגיעה אישית של המומחה יש לצרף את הצורך לשמור על מראית פני הצדק במצבים שכאלה.
טענות התובע לא נתמכו, אמנם, בתצהיר, אך לבקשת התובע הועברה הבקשה להתייחסותו של פרופ' בן חור, ועיקרי העובדות המשמשות יסוד לבקשה אושרו על ידי פרופ' בן חור בתגובתו לטענות התובע.
פרופ' בן חור אישר את קיומם של עימותים בין אנשי הדסה לפרופ' קורצ'ין על רקע הטיפול בראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, אך הוסיף כי לא השתתף באלו באופן אישי. לדבריו "אני אמרתי לפרופ' קורצ'ין ישירות בשיחה אישית את דעתי על התבטאויותיו ומעבר לכך השקעתי את זמני ומרצי בניהול ופיתוח מחלקתי במקום להתעסק בריבים. יתר על כן, כבר זמן רב שיש בינינו יחסי עבודה תקינים". בעניין יחסיו עם פרופ' מלמד אישר פרופ' בן חור את דבר קיומה של התקשרות עם חברת הביו-טכנולוגיה "בריינסטורם" וציין "מתפקידי כמנהל המחלקה לעזור ולקדם ניסוי חשוב זה. ברור שיש לי עניין במחקר זה בשל היוקרה המדעית הכרוכה בו למחלקה שאני עומד בראשה". עם זאת הוסיף פרופ' בן חור כי אין הוא מקבל טובת הנאה כספית מהחברה וכי אין לו שיתוף פעולה מדעי או יחסי חברות עם פרופ' מלמד. פרופ' בן חור הדגיש כי חוות דעתו הינה אובייקטיבית לחלוטין וכי גם בדיעבד אין הוא מוצא בה כל הטיה.
עוד ציין פרופ' בן חור כי מכתב ב"כ הנתבעים 1 ו- 2 לא שימש אותו בחוות דעתו וכי הכתוב בו אינו רלוונטי לחוות הדעת הרפואית.
כפי שנפסק, מומחה בית המשפט הוא חלק ממנגנון הבירור השיפוטי ומעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה ובכל הנוגע להליכים הקשורים אליו, כמו גם ביחס לשאר ההליכים בפני בית המשפט, יש להקפיד על טוהר ההליכים (רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 14.7.96)).
ברע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (פורסם במאגרים, 21.10.07) נסקרו הקווים המנחים בנוגע לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט:
"נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-המשפט, מוטלות עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה. סטייה מעקרונות אלה והפרת חובת הנאמנות של המומחה כרופא, עשויה להוביל לפסילתו או לפסילת חוות-הדעת שנתן (ראו למשל ע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, (לא פורסם, ניתן ביום 17.7.1996)). יחד עם זאת, כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (טרם פורסם, ניתן ביום 20.4.2006)); וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו (ראו: רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (טרם פורסם, ניתן ביום 3.7.2006))."
בענייננו, כאמור, כבר הוגשה חוות דעתו של המומחה.